החרמון הינו ההר הגבוה בישראל וגובהו כ-2,200 מ'. פיסגת החרמון נמצאת בסוריה בגובה של 2,814 מ' מעל פני הים. בערבית שמו של ההר גַ'בְּל אַ-שֵיח' - ההר של הזקן על שום השלג הלבן שמזכיר שיער שיבה של איש זקן, סבא. גם המשוררת רחל בשירה |הלינק: https://www.haolam.co.il/976|כנרת - שם הרי גולן|סלינק| כתבה: "...בבדידות קורנת נם חרמון הסבא..." החרמון מוזכר במקרא כעשר פעמים. בספר דברים פרק ג' פסוקים ח'-ט' "ח וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא, אֶת-הָאָרֶץ, מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן--מִנַּחַל אַרְנֹן, עַד-הַר חֶרְמוֹן. ט צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן, שִׂרְיֹן; וְהָאֱמֹרִי, יִקְרְאוּ-לוֹ שְׂנִיר." הרמב"ן מפרש את מקור השם חרמון כמקום שלא ניתן להתיישב בו והוא בבחינת חרם ומכאן השם חרמון. הצידונים קראו לו שִׂרְיֹן כי ההר היה בידם לפני כיבוש ארץ ישראל על ידי יהושע. האמורים שישבו בצפון כנען בעת כיבושה על ידי יהושע שלטו גם בחרמון. בלשונם שניר הוא שלג. החרמון הינו קמר שנוצר בתקופת הקרטיקון העליון, כ 100-75 מיליון שנים לפני זמננו. ההר בנוי אבן גיר ובשיא התפתחות הקמר, גובהו היה כ-4 ק"מ מעל פני הים. בליה גרמה לחשיפת שכבות קדומות יותר מתקופת היורה שגילן 200-150 מיליון שנים. |תמונה_בטקסט5728| במלחמת יום הכיפורים המוצבים של צה"ל בהר החרמון נכבשו על ידי הסורים ב 6.10.73. כעבור שבועיים, אחרי ניסיון נפל לכבוש את ההר, חטיבת גולני בסיוע אנשי חטיבת הצנחנים כבשו את המוצבים הישראלים מידי הסורים ביחד עם המוצבים הסורים שנמצאים בצד הסורי. כתב הטלויזיה הישראלית מיכה לימור ראיין בתום הכיבוש את טוראי בני מסס מגדוד 51 של חטיבת גולני. בני מסס הסתער במעלה ההר ובידו מקלע מאג כבד משקל. לשאלתו של הכתב ענה בני: "אמרו לנו שהחרמון חשוב למדינה והוא כמו העיניים של המדינה". הביטוי "העיניים של המדינה" השתרש והפך לסמלו של החרמון. לקריאה על המבצע שכינויו מבצע קינוח, גילשו |הלינק: https://www.haolam.co.il/972|לקישור הזה|סלינק|.

|הלינק: http://www.haolam.co.il/849|יש גורסים שלוע הארי הגדול הובא לארץ ישראל על ידי הצלבנים|סלינק|. בגליל העליון הוא נפוץ באופן טבעי. במרכז הארץ הצמח ניטע בעת סלילת דרכים. הוא גדל לצד כבישים ומצוקים בגלל שהתחרות על בית הגידול מועטה במקומות אלה. להמשך קריאה על הפרח גילשו לאתר צמח השדה. |הלינק: http://www.haolam.co.il/804|לוע ארי גדול|סלינק|

הספר האדום הפך לפני שנים רבות לתנ"ך של שביל ישראל. המדריך הדיגיטלי שלנו משדרג את חוויית הטיול לבלי הכר. תמצאו בו את כל מה שיש בכל האפליקציות האחרות והרבה יותר מזה. |הלינק: https://www.haolam.co.il/1081|הקליקו כאן|סלינק| וריכשו את המדריך הדיגיטלי מכל מקום בשביל. תעשו חיים בשביל!|תמונה_בטקסט7677|

מוזיאון בית אוסישקין הוא מרכז לטבע ונוף של אצבע הגליל: עמק החולה, מקורות-הירדן, הגליל, הגולן והחרמון. הוא הוקם בעקבות התכניות ליבוש החולה בראשית שנות ה- 50, מתוך רצון לשמר את הנוף ועולם החי והצומח של החולה. יש בו מוצגים מן החפירות הארכיאולוגיות באתר תל דן, היא ליש המקראית, תצוגה על הטבע הייחודי של הר החרמון וכן תצוגה גיאולוגית של רמת הגולן. המוזיאון הוקם בידי חברי קיבוץ דן במימון הקרן הקיימת לישראל, כמפעל הנצחה לזכרו של מנחם אוסישקין, שעמד שנים רבות בראש הקרן הקיימת לישראל. אברהם מנחם-מנדל אוסישקין (1941-1863) נולד בכפר דוברובנה שברוסיה הלבנה היא בלארוס. בילדותו עברה המשפחה למוסקבה. כשהתבגר היה חבר באגודת "בני ציון" והיה מראשי התאחדות אגודות חובבי ציון באזור מוסקבה, תנועות שדגלו בעלייה והתיישבות ציונית. אוסישקין התוודע להרצל בווינה. בקונגרס הציוני הראשון ב-1897 נבחר להיות "מזכיר לעברית" ולקח חלק בדיון על נוסח תוכנית באזל. בתחילת המאה ה-20, בעקבות פרעות קישינוב, ביקר בארץ ישראל כדי לארגן ולאחד את היישוב היהודי. ביוזמתו נוסדה בזיכרון יעקב "הכנסייה הארצישראלית" בהשתתפות כמה עשרות אנשי היישוב היהודי. ניסיון האיחוד לא עלה יפה. היו שראו בכך ניסיון של אוסישקין לקרוא תיגר על הרצל, בעיקר בשל התנגדותו לתוכנית אוגנדה. בכינוס ה"כנסייה" הביא אוסישקין אחרי מאבק להחלטה על זכותן של נשים לבחור ולהיבחר. זה היה אירוע ראשון מסוגו בגוף יהודי כלשהו. גם תכניתו לאגד את המורים לגוף אחד (מיד אחרי כינוס "הכנסייה") עלתה יפה: הוקמה "אגודת המורים העבריים בארץ ישראל", שהפכה מאוחר יותר לארגון המורים. יחד עם חיים ויצמן פעל להקמת האוניברסיטה העברית. בפברואר 1919 הוא ייצג את התנועה הציונית בוועידת ורסאי בפריז, שם קרא להקמת מדינה יהודית. באותה שנה גם עלה לארץ ישראל. אחרי הקונגרס הציוני ה-13 בשנת 1923 , התמנה ליו"ר הקרן הקיימת לישראל. הוא פעל רבות נגד חוקי המנדט שהגבילו רכישת אדמות. אוסישקין התגורר בירושלים בבית מחנים המפואר, ברחוב שבטי ישראל. הבית נבנה ע"י הבנקאי השוויצרי האמיד יוהנס פרוטיגר והיה באותה עת בבעלות אגודת אחים בלונדון. על פרוטיגר נספר עוד כאשר נגיע לאזור ירושלים. ברעידת האדמה בחודש יולי שנת 1927, נחרב ביתו של הנציב העליון הבריטי לארץ ישראל, באוגוסטה ויקטוריה. הבריטים החרימו את ביתו של אוסישקין לטובת הנציב. אוסישקין רכש מגרש בשכונת רחביה ושם בנה בית חדש. את הבית תכנן האדריכל הידוע ריכרד קאופמן (1957-1888) שהשפיע רבות על סגנון הבניה בארץ ישראל. בביתו החדש היה ריהוט מפואר ופרטי אמנות יקרי ערך. על משקוף ביתו ברחביה הוא הוסיף את הכותרת: "מחניים" כזיכרון וגעגוע לביתו הקודם. זמן לא ארוך אחרי סיום בניית הבית, הוסב שם הרחוב מיהודה הלוי לרחוב אוסישקין לכבוד יום הולדתו ה-70 של בעל הבית. זה היה צעד חריג מאוד, בעיקר בשכונה שבה הרחובות נקראו על שם אישים מתקופת תור הזהב בספרד. אוסישקין המשיך להיות פעיל בקונגרסים הציוניים וב-1935 נבחר לנשיא הוועד הפועל הציוני. הוא יזם את הקמתם של שישה יישובים באצבע הגליל. לבקשתו הם נקראו מצודות אוסישקין, חלק מהנצחת שמו עוד בחייו. שאר יָשוב שנקרא על שם בנו של הנביא ישעיהו, הוקם בשנת 1940 ושמו היה בהתחלה מצודת אוסישקין ג'. קיבוץ שניר שהוקם תחילה כהיאחזות נחל בשנת 1967, בתום מלחמת ששת הימים, נמצא במקום שיועד להיות היישוב מצודת אוסישקין ו'. אוסישקין כיהן בתפקיד יו"ר הקק"ל עד יום מותו ב-1941. לבקשתו ניקבר במערת ניקנור בהר הצופים, אותה קיווה להפוך לפנתיאון לגדולי האומה. לצידו במערת ניקנור טמון יהודה לייב פינסקר (1899-1822) שעצמותיו הועלו ארצה ונטמנו במערה בשנת 1934. לאחר קום המדינה חלקת גדולי האומה הוקמה כידוע בהר הרצל בירושלים, בין השאר מכיוון שהר הצופים היה מובלעת בשטח ירדן.

הפרח נקרא על שם הבוטנאי הצרפתי André Michaux - אנדרי מישוׄ (ו' חלומה) שחי במאה ה-18. מישו חקר בעיקר פלורה בצפון אמריקה. הוא ערך מסע אחד למזרח התיכון ופרס וזיהה כאן בין היתר את הפרח שנקרא על שמו. לקריאה נוספת על המישויה הפעמונית גילשו לאתר |הלינק: https://www.haolam.co.il/994|צמח השדה|סלינק|